פסק-דין בתיק ת"ק 001368/03

1.         בפניי תביעה לתשלום סך 4,230 ש"ח בגין תאונת דרכים מיום 10.6.2002, בה היה מעורב רכב של הנתבעת, נהוג ע"י תושב זר שאינו מתגורר בישראל, אשר פגע מאחור ברכבו של התובע.  הנתבעת עוסקת בהשכרת רכבים ובמסגרת עיסוקה זה השכירה את הרכב המעורב, לתושב הזר.

2.         הנתבעת אינה חולקת על חבותה כלפי התובע (ראה ס' 5 לכתב ההגנה). השאלה היחידה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא גובה הנזק שנגרם לתובע.

3.         התובע תמך את תביעתו בחוות דעתו של השמאי אפרים לוי מיום 8.7.2002, אשר העריך את סכום הנזק שנגרם לרכב התובע בסך של 3,265 ש"ח.

4.         הנתבעת הגישה את חוות דעתו של השמאי אבנר בהיר, מיום 9.2.2003, אשר העריך את הנזק שנגרם לרכב התובע בסכום של 1,634 ש"ח בלבד.

5.         בעקבות כך הגיש התובע כתב תשובה אליו צורפה התייחסות מפורטת של השמאי אפריים לוי להשגותיו של השמאי אבנר בהיר, אחת לאחת.

6.         ביום 30.03.2003 ניתן פסק דין חלקי בתביעה זו, בגדרו חייבתי את הנתבעת לשלם לתובע את סכום הנזק שאינו שנוי במחלוקת - סך של 1,634 ש"ח -  וכן את שכר טרחתו של השמאי מטעם התובע. קבעתי דיון נפרד לשמיעת עדותם של שני השמאים החלוקים זה על זה לגבי יתרת הנזק הנטען.

7.         ביום 08.05.2003 העידו בפניי שני השמאים, כאשר כל אחד מהם עומד על חוות דעתו. לאחר ששקלתי את עדותם של שני השמאים ועיינתי בחוות דעתם, אני מעדיף את חוות דעתו של השמאי אפרים לוי, וזאת מן הטעמים הבאים:

(א)       השמאי לוי ביצע את בדיקתו בזמן אמת, קרי, ביום ביצוע התיקון במוסך, מה שאיפשר לו לבדוק בזמן אמת את מחירי השוק ואת הימצאותם של  חלקי החילוף המתאימים, אצל הספקים השונים. בנוסף, הבדיקה בזמן אמת איפשרה לשמאי לוי להתרשם באופן בלתי אמצעי מן הנזקים שנגרמו לרכב התובע, לפני ביצוע התיקונים, ולהעריך באופן מדוייק את עלות תיקונם. לעומת השמאי לוי, הרי שהשמאי מטעם הנתבעת, אבנר בהיר, ביצע את בדיקתו בדיעבד, לאחר ביצוע התיקונים ברכב, ולא בזמן אמת; השמאי בהיר נאלץ לנסות ולשחזר בדיעבד מה היה מצב חלקי החילוף בשוק, במועד בו בוצע התיקון ברכב; השמאי בהיר לא נכח בזמן שתוקן הרכב והוא נאלץ להסתפק בעיון בתמונות של הרכב לפני ביצוע התיקון, כמו גם בבדיקת הרכב לאחר ביצוע התיקון. כל אלה שללו מהשמאי בהיר את היכולת להתרשם באופן בלתי אמצעי, בזמן אמת, מהנזקים שנגרמו לרכב ומעלות תיקונם.

(ב)       השמאי לוי הוא שמאי עצמאי ובלתי תלוי. אין לו כל אינטרס שהוא לשאת חן בעיני התובע. השומה היא שומת אמת, במובן זה שהתובע אכן שילם את הסכומים הנקובים בה, לצורך תיקון רכבו. לעומת זאת, השמאי בהיר עובד במשרד שמאות, המשמש כמעין שמאי בית של החברה הנתבעת. השמאי בהיר אישר בעדותו כי הנתבעת מעסיקה את משרדו באופן קבוע, וההכנסות ממתן שירותי שמאות לנתבעת, מהוות נתח מהכנסותיו הקבועות של משרדו. שמאותו הינה תיאורטית, משום שהיא נמוכה ב- 50% מעלות התיקון בפועל בה נשא התובע.

(ג)        התרשמתי כי השמאי לוי אכן ביצע את כל הבדיקות הדרושות, בטרם אישר את ביצע התיקונים ברכבו של התובע וכי יש לו תשובות של ממש לכל השגותיו של השמאי בהיר.

8.         אם הנתבעת הייתה מעונינת להקטין את נזקה, היא הייתה יכולה לבקש מהתובע שימסור את הרכב לבדיקת שמאי מטעמה, תוך התחייבות לשאת בעלות התיקון, כפי שייקבע אותו שמאי.  הנתבעת לא עשתה כן, למרות שהתובע המתין קרוב ל- 30 יום מרגע קרות התאונה ועד שהכניס את רכבו למוסך לשם תיקונו. התובע גם הודיע לנתבעת על קרות התאונה לפני שהכניס את הרכב לתיקון, כך שהיתה לה הזדמנות להציע לתובע לשאת בעלות התיקון כפי שתוערך על ידי שמאי מטעמה (ראה ע' 5 לפרוטוקול), הזדמנות שלא נוצלה על ידה. המזיק (הנתבעת) לא יוכל להישמע בטענה שהתובע לא הקטין את נזקו, כאשר הוא עצמו לא עשה דבר לשם הקטנת הנזק. כששאלתי את נציגת הנתבעת מדוע לא הציעו לתובע כי הרכב ייבדק ע"י שמאי מטעם הנתבעת, וכי הרכב יתוקן במוסך במימונה של הנתבעת, לא הייתה לנציגת הנתבעת כל תשובה לכך, הגם שהיא ציינה כי לעיתים רחוקות הנתבעת נוהגת אכן לעשות כך.

9.         אין חולק כי התובע שילם מכיסו את מלוא הסכום שנדרש ע"י המוסך שתיקן את הרכב ואשר אושר מראש ע"י השמאי אפרים לוי. לא ניתן להאשים את התובע בקנוניה כלשהי עם המוסך או עם השמאי. התובע נהג באופן סביר: דיווח על התאונה לנתבעת, נתן לה הזדמנות לקבל על עצמה את האחריות לתיקון, שכר את שירותיו של שמאי בלתי תלוי ותיקן את הרכב בדיוק בהתאם לחוות דעתו של השמאי. התובע הינו הצד התמים בכל הפרשה והוא זכאי כי מצבו יושב לקדמותו, כפי שהיה ערב התאונה. פירושו של דבר, שהנתבעת חייבת לשפותו בגין מלוא הסכומים אותם שילם למוסך.

10.       סוף דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

(א)       סך של 1,631 ש"ח בגין נזקים לרכב (סכום זה הינו ההפרש בין סך של 3,265 ש"ח - עלות התיקון בפועל, לבין הסך של 1,634 ש"ח ששולם ע"י הנתבעת לתובע עפ"י פסק הדין החלקי מיום 30.03.2003). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 08.07.2002 ועד ליום התשלום בפועל.

(ב)       סך של 600 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק בגין שכר התייצבותו לעדות של השמאי אפרים לוי. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

(ג)        סך של 600 ש"ח בגין הוצאות התייצבותו של התובע לשתי ישיבות בית המשפט. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

11.       המזכירות תישלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום ט' באייר, תשס"ג (11 במאי 2003) בהעדר הצדדים.